מתחברים בעידן דיגיטלי: איך לדבר עם בני נוער על התנתקות מהמסך


ד"ר שימרית פרידנזון חיו



ילדים מחכים כבר לרגע שיקנו להם את הטלפון הראשון. בחייהם הקצרים הם רואים את המכשיר הנוצץ והאינטראקטיבי בכל מקום ובכל יד, רק מחכים לרגע שגם הם יהיו גדולים מספיק כדי להיות חלק מאותו עולם קסום.


במהרה, הסמארטפון הופך להיות מרכז החיים, יש בו משחקים, הוא ערוץ תקשורת בלתי נפרד מול חברים ומשפחה, הוא שומר שנהיה בעניינים ומארח חברה כשצריך או כשמשעמם. מהר מאוד הורים מוצאים את עצמם זזים באי נוחות מול כמות השעות שילדיהם מבלים מול המסך. למרות היתרונות של המכשיר הנפלא יש בו גם סכנות. שימוש תדיר בסמארטפון משבש את טווח הקשב, מפריע להיווצרות מערכות יחסים, משבש את התקשורת הבין אישית ואף יכול להביא עד לסימפטומים התמכרותיים למכשיר, תופעה הידועה כנומופוביה.

קל להגיד לילד "תתנתק מהמסך", אבל אפילו למבוגרים קשה לעשות כן. הסמארטפון והאפליקציות השונות שואבות אותנו פנימה, אנחנו מרגישים צורך להישאר מחוברים ומחויבים לבדיקת עדכונים שוטפת. כך גם הילדים 'מכורים למסך', ובני הנוער מגיבים לא פעם בביקורת כאשר מתבקשים להתנתק.


אז איך לדבר עם הילדים על שימוש מוגבר בסמארטפון ולעבור את זה בחיים?

1. התחברו לחוויה ממקום לא שיפוטי: תנסו להיזכר ברגע בו גיליתם שחברים שלכם עשו משהו ולא הזמינו אתכם. כמעט מיד אנחנו מרגישים בחוץ, לבד ואולי אפילו מנודים. הילדים היום חיים ברצף אין סופי של תחושות כאלו, הם חשופים בכל רגע למה שאחרים עושים, לחיים אחרים שנראים נוצצים ומלאי חוויות. מלבד ההשוואה החברתית הבלתי פוסקת, הפחד לפספס או לא להיות בעניינים משאיר את הילדים צמודים למסכים.

2. לימדו את עולם המונחים: היום כדי להישאר "במשחק" הילדים צריכים לדעת הכל ולהישאר מחוברים. זה כבר לא רק לייקים באינסטגרם או לבבות במסנג'ר שכולנו מכירים ועוקבים אחריהם, היום יש עולם שלם של סטרייקים (סנאפ-צ'אט) וסטוריז שיש לקחת בחשבון. כדי לדעת מה קורה עם אחרים מוכרחים להישאר צמודים לסטוריז (הסיפורים) שהם מפרסמים ואלו, זמינים רק ל 24 שעות. רצף של סטרייקים בסנאפ-צ'אט נתפס אצל מתבגרים כמדד לחברות ולסיום הסטרייק יש 'השלכות'.

3. תנו דוגמא אישית: מתבגרים מריחים צביעות. תבדקו את עצמכם, ככל הנראה גם אתם מחוברים למסך יותר ממה שהייתם רוצים. כדי שהילדים יעשו שינוי חשוב לתת להם דוגמא אישית. לפני שאתם דורשים מהילדים להתנתק מהמסך, בדקו האם אתם נותנים לסמארטפון להוות הסחת דעת משמעותית במערכת היחסים עם ילדיכם. אין כמו אמירה אישית על הקושי בהתנתקות ומאמץ משותף כדי לגייס מישהו לכדי פעולה.

4. החלו דיאטה דיגיטלית: בחנו את הרגלי הצריכה שלכם ושל ילדיכם, חישבו יחד על אזורים, שעות או מצבים נטולי סמארטפונים וישמו כמשפחה.

5. העלאת מודעות וחשיבה ביקורתית: לפני שאתם ממהרים לשפוט את הילדים על השימוש במסכים ובסמארטפון, פתחו שיחה ונסו לברר במה הם עסוקים ומה מעניין אותם. הסמארטפון מלא גם בשימושים יעילים וחינוכיים, נסו לנתב את הילדים ולעודד אותם לשימושים מסוג זה. זכרו כי גיל ההתבגרות הוא גיל של חשיבה ביקורתית. דברו עם הילדים על הסכנות בשימוש, על הגבלת החשיבה והיצירתיות וחשבו איתם יחד על החיוב והשלילה של שימוש במכשיר.

לסיכום, כדי לעורר שינוי אצל בני נוער למדו את שפתם, הישארו אותנטיים ולא שיפוטיים, דברו בכנות על מערכות היחסים שלכם עם המכשירים הדיגיטליים והיו מוכנים לקחת צעד יחד לעבר שינוי.


הכתבה הופיעה ראשונה במגזין "פיסכולוגיה קלינית מדוברת" https://www.facebook.com/clinicalpsyIsrael

052-6649299

  • Facebook Social Icon

©2018 by ד"ר שימרית פרידנזון-חיו פסיכולוגית. Proudly created with Wix.com